<h1>מרדכי סימן תר"ס</h1>
<h2>דף יד.</h2>
אבל תבלין לא בעי הצלאה והכי איפסיקא הלכתא וכו'. ופסק בספר המצוות דפלפלין כתבלין, וראיה מתוספתא (מכילתין פ"א הי"ב) דתניא, הפלפלין כתבלין, שב"ה מתירין כדרכן אף במדוך של אבן. והא דאמר פרק תולין (שבת קמא א) הני פלפלין מידק חדא חדא בקתא דסכינא שרי, בשבת איירי. וכן פסק שם האלפסי (שם תקכה). אבל ראבי"ה פסק כדברי רש"י ור"ח ושאילתות דבי"ט מיירי ופלפלין בעי שנוי, ובריחיים שלהם לא, מפני שהוא כמכביר, דתניא (מכילין כג, ב) הריחים של פלפלין יש בו משום שלשה כלים, האמצעי משום כלי כברה וכו'. וליתנהו בכלל שאר תבלין הנידוכין כדרכן, דפלפלין ומוריקא לא מפיגין טעמן, וכההיא לישנא קיימא לן דתלי טעמא בהפגת טעם. ושומין נמי מפיגין טעמם ושרי לדוכן כדרכן. וכן מצא ראבי"ה בתשובות. ובתוספתא דמכילתין. ורבינו יקיר התיר לעשות חרדל בריחיים שלהם בי"ט והביא ראיה מירושלמי דפ"ק דביצה (ה"ט), ר' אמי בשם ר' יונתן אומר, השום והשחלים והחרדל נידוכין כדרכן. עיין פ' תולין.
